החלטה בתיק ע"מ 1262/13

העובדות שבבסיס החלטת בית המשפט קמא אינן שנויות במחלוקת: על פי כתב האישום ועל פי הראיות שבתיק התביעה, המשיב - שהוא יליד 1984 ותושב חברון - יידה אבנים ביחד עם אחרים לעבר חיילי צה"ל שנכחו ב"חסם השוטר" בחברון. המשיב הודה בביצוע המעשה, וטען כי זו הייתה הפעם הראשונה שהשליך אבנים. כשנשאל מדוע השליך אבנים והאם התכוון לפגוע בחייל השיב ""סתם על פאדי" (והחוקר העיר כי הכוונה היא "לריק"), והביע חרטה על מעשהו. אחד השוטרים שנכחו במקום העיד כי האבנים הושלכו לעבר עמדה ופגעו בה; הן לא פגעו באנשים ולא גרמו נזק.

בית המשפט קמא הורה לשחרר את המשיב ממעצר, בתנאי שיפקיד ערבות בסך 6,000 ש"ח ויחתים שני ערבים על ערבות בסך 5,000 ש"ח כל אחד. התביעה הגישה ערר על החלטה זו.

בדיון בפניי טען התובע כי מספר נסיבות מצדיקות מעצר עד תום ההליכים במקרה זה: המשיב בגיר ומבין היטב את מהות מעשהו ואת הסיכון שהוא יוצר; המדובר בהפרת סדר המונית שעלולה הייתה לגרום לפגיעה בחיילים; העורר נמלט מן החיילים והדבר מלמד על חשש שיימלט גם מן הדין. לטענת התובע, העובדה שהחיילים היו בעמדה אין פירושה שהיו מוגנים בכל עת. התובע הציג תקדימים שבהם נעצרו עד תום ההליכים נאשמים בעבירות דומות.

במענה לטענות התביעה טען הסנגור כי למשיב עבר נקי מהרשעות, הוא בוגר ואין חשש שיחזור על מעשהו. את החשש שלא יתייצב למשפטו אפשר להסיר באמצעות הפקדת ערבות כספית.

כיוון שכאמור העובדות אינן שנויות במחלוקת אמיתית, ההכרעה המתבקשת היא רק בשאלות של קיום עילת מעצר וחלופות למעצר.

מן התקדימים שהציגה התביעה אפשר להסיק, כי במקרים של יידוי אבנים לעבר כוחות הביטחון  - נעצרו הנאשמים עד תום ההליכים, גם כשמדובר היה בנאשם בגיר שעברו נקי (ע"מ 2684/10 חסן צליבי; ע"מ 2420/12 עומר עמאר; ע"מ 1443/12 מחמד אלערוג'). אולם, לדעתי יש לשים לב שלא כל יידוי אבנים לעבר כוחות הביטחון יוצר סיכון גבוה לפגיעה או לנזק. כאשר כוחות הביטחון מוגנים - מאחורי עמדה או בתוך כלי רכב ממוגן היטב - למעשה ברור למשליכי האבנים כי מעשיהם יסתיימו בלא פגיעה באנשים. גם אם פעולותיהם אינן בגדר "משובת רגע" - כהגדרת בית המשפט קמא - הן מהוות רק פריקת תסכול והפגנת זעם ומחאה. מעשי עבירה כאלה אמנם מקוממים, פוגעים בסמלי שלטון החוק ומפרים את הסדר הציבורי, אך לא תמיד יהיה בהם סיכון אמיתי לשלמות גופם וחייהם של החיילים. לכן, גם אם חומרת המעשים תצדיק עונשים משמעותיים - לרבות מאסר בפועל - לא תמיד נוכל לומר כי המעשים היו גם מסוכנים ממש, ולא תמיד יצדיקו את המסקנה כי המבצע אותם מסוכן לציבור, וכי נדרש מעצר שימנע המשך סיכון. אם מדובר בבגיר כבן 30 שעברו נקי, והכיר בטעותו כבר בעת חקירתו, הדבר עשוי ללמד על כך שדי יהיה בתמריץ מתאים כדי להניא אותו מלחזור על העבירה בעת משפטו.

לכן במקרה זה לא אוכל לומר כי בית המשפט קמא טעה כאשר שחרר את המשיב ממעצר.

עם זאת, לתנאי השחרור שקבע בית המשפט קמא יש להוסיף תנאי, לפיו המשיב יחתום על זימון לבית המשפט לדיון הקראה ביום 19/3/13, וימסור מספר טלפון שבאמצעותו ניתן יהיה לזמנו לבית המשפט בשנה הקרובה.

בכפוף לכך, הערר נדחה.

ניתנה היום, 7 במרץ 2013, כ"ה באדר התשע"ג, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: